פלייבקיסטים, חובבי פלייבק יקרים.
כמו בכל חודש, ביום חמישי הראשון של החודש, מרכז פסיכופלייבק שמח להזמין אתכם לג'אם פלייבק,
ביום חמישי ה- 1.3.12 בשעה 20:30 עד 23:00.

ג'אם פלייבק הינו מפגש המאפשר לקבוצות פלייבק שונות להפגש, ליצור ביחד, להחליף חוויות, טכניקות וכמובן סיפורים. הערב פתוח למשתתפי קבוצות רשומות, או לכאלו שמעולם לא התנסו בתיאטרון פלייבק. (זה הזמן להזמין חברים..)

מפגשי ג'אם פלייבק מתקיימים אחת לחודש במרכז פסיכופלייבק ביום חמישי הראשון של כל חודש. הפעילות מתאימה לכולם, למתעניינים סקרנים ללא כל ידע בתיאטרון או טיפול, שחקני תיאטרון פלייבק מנוסים, שחקני תיאטרון שרוצים להכיר את השיטה, מטפלים בפסיכודרמה, דרמה תרפיה, פסיכולוגים, טיפול בתנועה ושאר אומנויות.

הג'אם יייערך במרכזינו בתל אביב, ומותנה בהרשמה מוקדמת.
שעה: 20:30 – 23:00
עלות: אורחים 60 ש"ח למפגש, 50  ש"ח לחברי קהילה.

חברי קהילת פסיכופלייבק זכאים להנחה:
בהצטרפות לג'אם פלייבק,
הזמנת סדנאות תיאטרון פלייבק,
והזמנת מופעי תיאטרון פלייבק.

מס' מקומות מוגבל – יש להרשם מראש.

יום למחרת, בתאריך 2.3.12, אנחנו יוצאים לסוף שבוע חוויתי של תיאטרון פלייבק בנווה שלום,
ההרשמה לסוף השבוע פתוחה גם למשתתפים שאינם חברי קבוצות במרכז.

מס' מקומות מוגבל – יש להרשם מראש.

להרשמה ופרטים נוספים,
נא ליצור קשר דרך האתר: www.PsychoPlayback.com
או דרך פייסבוק

נשמח אם תפיצו לקבוצות החברים שלכם ותגיעו בעצמכם

פורום הפלייבק הוא הגוף שמשמש את איגוד תיאטרון הפלייבק בישראל לצורך התפתחות מקצועית של מנחים. הפורום מורכב ממנחי פלייבק וותיקים ומנוסים. הפורום נפגש פעם במספר שבועות ומחפש דרכים למלא את המטרות אותם הגדיר לעצמו.

מטרותיו של הפורום הינם: קיום מפגשים ללמידה ולהתפתחות, יצירת מקום לצמיחה וצבירת ניסיון מקצועי, מאגר מקצועי כבסיס למילוי תפקידי מפתח באיגוד. כגון: יו"ר האיגוד, חברי וועד מנהל, חברי וועדת אתיקה, מדריכים לקבוצות ולמנחים בראשית דרכם, ממליצים על קבלת חברים חדשים וקבוצות חדשות לאיגוד.

עוד על הפורום הפלייבק ניתן לקרוא כאן.

איגוד תיאטרון הפלייבק בישראל קם בשנת 2011 באמצעות פורום מנחי הפלייבק כעמותה ללא מטרות רווח.

מטרות האיגוד הינם: ייצוג ופיתוח קהילת הפלייבק בישראל, קידום המודעות לתיאטרון פלייבק בישראל, סיוע בשמירה על תחרות הוגנת ועל אתיקה מקצועית וארגון אירועים לכלל קהילת הפלייבק בארץ, כגון כנסים, ימי עיון, פסטיבלים.

בשנת 2009 פורום הפלייבק החל בתהליך יצירת קוד אתיקה והשלים אותו בשנת 2010, כל זאת  במטרה להוסיף לקהילת תיאטרון הפלייבק בישראל חוויה של בטחון אמון וגאווה בעשייה המשותפת בתחום.

עוד על איגוד תיאטרון הפלייבק בישראל, ניתן לקרוא כאן.

על פי איגוד תיאטרון הפלייבק בישראל, מופע תיאטרון פלייבק הינו אירוע תיאטרון אימפרוביזציה, הסובב סביב סיפורי חיים של אנשים מן הקהל.  מופע  תיאטרון הפלייבק ייחודי בכך שהוא משמיע בראש ובראשונה את קולו של המספר, ובהתאם לו נשמע גם קולם של היוצרים שעל הבמה. מצב זה מעמיד בפני יוצרי הפלייבק אתגרים מיוחדים. בהיותם אנשים ויוצרים בפני עצמם העומדים על במה מול קהל, עולה אצלם הצורך לבטא את עולמם ולהפגין את כישרונם כמניע משמעותי לעצם עמידתם על הבמה מול קהל. מהותו של תיאטרון הפלייבק קוראת לניתובים של צרכים אלה לשירותו של אדם אחר – המספר.

לאתגר ייחודי זה מצטרפת מורכבות נוספת: הצורך להתחשב ברגשות האנשים היושבים בקהל ושאלת המסר החברתי הכולל של המופע התיאטרוני. מסמך זה ינסה להתמודד עם בחירה תיאטרונית מורכבת זו על ידי הצעת קווים מנחים.

קוד אתי זה משלים ואינו מחליף  קודים אתיים נוספים הקיימים במסגרות מקצועיות,חינוכיות, טיפוליות וכיוב' שגם בהם נעשית עבודה באמצעות תיאטרון פלייבק. הוא עשוי לתמוך ולהשלים אותם על ידי מתן דגש על ההיבטים הייחודיים לעוסקים בתחום תיאטרון הפלייבק על גווניו השונים.

העיקרון הבסיסי  – מחויבות לכבוד המספר והאחרים

תיאטרון פלייבק מבוסס על הרצון לתת במה לקולות שונים ולהציג את היופי והאנושיות הטמונים במגוון קולות זה. מהות זו של התיאטרון מצריכה אם כן, בראש ובראשונה, מתן כבוד ונאמנות מרביים לקולות האלה. לא יפעל שחקן או מנחה, בעת מופע תיאטרון פלייבק, באופן שיעוות סיפור ביודעין, ילעג,יפגע ברגשות, או ישתמש בסיפור למטרותיו. בהקשר זה קיימת חשיבות עליונה למקומו של המספר,כאשר מחויבותם הראשונית של השחקנים והמנחה היא כלפיו. על כן, וכחלק מכך, אחראי מנחה המופע לבחון את השפעת המופע התיאטרוני על המספרים ולפעול בהתאם למען שלומם ורווחתם.

אירוע תיאטרון פלייבק יכול לכלול בתוכו התמודדות עם תחושות ואירועים קשים, ואף אלמנטים פרובוקטיביים במטרה לעורר מחשבה, אך דבר זה צריך להיעשות באופן שהוא אנושי ולא פוגע במספר או בקהל

מאחר ומופע אמור לשקף תחושות מעולמם של המספרים,הרי שעליו להתמודד עם תחושות וסיפורים קשים בגישה שאינה שיפוטית, תוך שהוא מרחיב את תפיסת עולמו ואת יכולת ההכלה הרגשית שלו. חברי הקבוצה – מנחה, שחקנים, מוסיקאי, יתייחסו זה אל זה בכבוד הדדי ומקצועי ובשיתוף פעולה, תוך תשומת לב מיוחדת שלא להעמיד את עמיתיהם במצב העלול להשפיל אותם או לפגוע בהם בהיבט כלשהוא.

להלן כללי אתיקה המתייחסים לבעלי התפקידים השונים במופע פלייבק:

המנחה: תפקידו של המנחה להוביל את אירוע תיאטרון הפלייבק מתוך אחריות לכל המשתתפים בו. כמו כן הוא נדרש לשמור על כבודם, שלומם ורווחתם של המספרים,קהל והשחקנים בסדר זה. כמו כן, על המנחה לראיין את המספר באופן שיאפשר לשחקנים עבודה מותאמת ככל האפשר לצרכיו, ללא כניסה לפרטים שאינם חיוניים לאיכות ההחזרה. על מנחה להיות ערני לרמת החשיפה של מהמספר ולהגן עליו מחשיפת יתר, גם במקרה שהמספר מוביל למצב כזה. לאחר ההחזרה התיאטרונית, על המנחה לבחון את השפעתה על המספר ובאפשרותו לשקול התערבויות נוספות כהחזרה נוספת, תיקון או מיקוד בהתאם.

 על המנחה להיות מודע למצבים בהם מספרים עושים שימוש לרעה במופע הפלייבק, בין אם הדבר חל לרעתם או לרעת נוכחים אחרים באירוע, ולפעול למזעור הנזק. על המנחה מוטלת האחריות להבחין במצבים נפשיים שונים של המספרים ולפעול בהתאם. בנוסף, מוטלת עליו האחריות לבחירת ולהכשרת שחקני הפלייבק בהתאם לאיכויות המקצועיות והרגשיות הייחודיות להן הם נדרשים בעת מופע תיאטרון פלייבק.

השחקנים: השחקנים נקראים לאתר את צרכי הסיפור והמספר ולבנות את האימפרוביזציה התיאטרונית באופן שישרת אותם באופן הטוב ביותר. שחקני פלייבק יהיו מודעים לצרכיהם האישיים כשחקנים על במה (כאהבת הקהל, תשומת לב, הפגנת כישורים) ולווסתם כך שלא יגבילו את יכולתם לשרת את המספר והסיפור. כחלק מתפקידו נדרשת משחקן הפלייבק הנכונות לאתגר ולהרחיב באופן מתמיד את תפיסת עולמו ויכולת ההכלה הרגשיות שלו.

היחסים בין הקבוצות: כיום פועלות בישראל קבוצות פלייבק מופיעות רבות. הדבר מאפשר עושר רב,דיאלוג מתמיד, הזנה הדדית והשתייכות לקהילה גדולה ומכובדת. יחד עם זאת מטבע הדברים צפויות להופיע במצב זה של ריבוי קבוצות גם תחרות, קנאה, התנגשות בין תפיסות מקצועיות שונות וביקורת. בהיותינו חלק מקהילה גדולה אנו קוראים לשמר את השותפות המקצועית הבונה בתוך מורכבות זו, תוך כבוד, פרגון ודיאלוג הדדי.

כפועל יוצא, לא יסתיר נציג קבוצה את עובדת קיומן של קבוצות פלייבק נוספות, ואף יפנה לקוחות לקבוצה המבוקשת, במידה והתברר כי פנו לקבוצתו מתוך כוונה להגיע לקבוצה אחרת.

בנוסף, במידה ואדם או קבוצה משווקים באמצעי הפרסום שלהם מופעים של קבוצות אחרות, יש להקפיד על קבלת הסכמה מראש מהקבוצות המשווקות ויידוען כי עשוי להיגבות מהם תשלום עבור התיווך.  יחד עם זאת אנו קוראים להפניה הדדית של לקוחות פוטנציאליים בין קבוצות ללא תמורה כפרגון בין עמיתים.

עוד על הקוד האתי ניתן לקרוא כאן.

מרכז פסיכופלייבק מציג:

סופ"ש תיאטרון פלייבק בנווה שלום

סוף שבוע תיאטרון פלייבק יאפשר לכם לטעום את הקסם של תיאטרון הפלייבק דרך סדנאות ופעילויות חברתיות משותפות ואינטימיות

לעיתים אנו יוצאים למסע מתוך יוזמה ובחירה, ולעיתים המציאות מחייבת אותנו לצאת ולהתמודד עם אתגרים ושינויים. הפעם נקבל הזדמנות מיוחדת להתבונן בעצמינו דרך:

מסע הגיבור

מסע מתאר תהליך מתמיד של מציאות פנימית וחיצונית, אשר בו המודע והלא־מודע, היצר והרוח, נאבקים ומעצבים זה את זה. נשחק במרחב הביניים המקשר בין מציאות פנימית וחיצונית. נספר סיפורים, נשחק ונצפה ברגעים משמעותיים מתוך המסע אותו אנחנו עוברים בחיינו.

• המחיר כולל את הסדנאות, הלינה וכלכלה במתכונת HB (א. ערב + א. בוקר).
• אין צורך בניסיון קודם, מספר המקומות מוגבל, ההרשמה החלה.
• מכירה מוקדמת עד ה- 17.2.

נתקבץ ביחד בתאריך 2-3 במרץ לשישי שבת מרתקים ומרגשים בטבע, במרחבים ירוקים,

מחוץ לעיר, במלון נווה שלום על אם הדרך בין תל אביב לירושלים, סמוך למנזר לטרון.

המכירה דרך אתר פסיכופלייבק www.PsychoPlayback.com

או בטלפון 054-8004334

מלון נווה שלום

בהצלחה מרובה, הסתיים עוד ג'אם פלייבק במרכז פסיכופלייבק,  כמו בכל פעם, הגיעו משתתפים מקבוצות שונות, שיתפו סיפורים, הקשיבו לסיפורים, צפו בסצנות תיאטרון מתוך סיפורים של אחרים וכמובן שיחקו בעבור אחרים את סיפוריהם. היו כאלו שהגיעו בפעם הראשונה, היו שהגיעו עם שנים של ניסיון, הכרות ופעילות בתחום תיאטרון פלייבק, פסיכודרמה ומה שביניהם. אלו מבינכם שעדיין לא הגיעו ושואלים את עצמם "מה קורה שם?" מוזמנים לקרוא מתוך חוויות וסיפורים של המשתתפים מהמפגשים האחרונים:

http://www.psychoplayback.com/articles-and-experiences/

במהלך המפגש עלו סיפורים וחוויות בנושאים שונים. סיפורים על רחובות תל אביב והכוח להדוף חיבוק לא רצוי, דלתות ומנעולים, רצונות ומעצורים. בהקשר של נשים וגברים, בהקשר של שוטרים וגנבים, על ילדים בעידן דיגיטלי, התלבטויות בהקשר לצורת חיים והשלמה עם של הפרוטגוניסט עם הקצב המתאים. עלו סיפורים על סכסוך בעבודה, סכסוכים עם דמות סמכות ואכזבה, משוטר ובירוקרטיה, ואפשרות שינוי הסיטואציה.

לנושא בו עסק האירוע הסוציודרמטי התחברו המשתתפים ממקומות שונים, כאשר אצל כל אחד הסיפורים נגעו בצורה שונה כאשר הם מתחברים לסיפורים שעלו בחלל החדר מתוך חוויותיהם הפרטיות. בין הנושאים השונים עבר לו חוט שני שחיבר בין הסיפורים האישיים של המשתתפים לנושא קולקטיבי בו עסק המפגש. הנושאים המרכזיים אותם הביעו המשתתפים עסקו בהתלבטויות, בהחלטה ליזום ובכוח לפעול.

נראה שאצל כלל המשתתפים נושאים אלו באו לידי ביטוי במפגש עצמו באמצעות התלבטות "האם לקפוץ למים ולעלות לשחק על בימת התיאטרון" או להישאר על החוץ ולצפות בשחקנים המוכשרים מבטאים את החזרותיהם לסיפורים. היה מרשים ומשמח לראות משתתפים שנכספו לתיאטרון פלייבק בפעם הראשונה נעמדים על הבמה "כתף אל כתף" עם שחקנים ותיקים ומיומנים, ויחד מצליחים למצוא מקום בו הם נותנים לתחושותיהם ביטוי בפעולה תוך שמירה על כבוד המספר.

כל מי שרוצה לכתוב ולשתף את החוויות שלו מהג'אם האחרון, מוזמן לשלוח אלינו את כתביו. חלק מהכתבים יעברו עריכה מקצועית ויפורסמו באתר פסיכופלייבק.

כותבים שעבודתם תפורסם, יקבלו כניסה חינם לארוע ג'אם הפלייבק הבא שיחול ביום חמישי הראשון של החודש הבא.

רשימת מקורות מידע מחולקת לפי נושאים:

• תיאטרון פלייבק
• פסיכודרמה וסוציודרמה
• דרמה תרפיה
• תיאטרון ודרמה

תיאטרון פלייבק

• Fox, J. (1982). Playback theatre: The community sees itself. In R. Courtney & G. Schnattner. (Eds.), Drama in therapy vol. 2. New York: Drama Book Specialists.
• Fox, J., (1986). Acts of service: Spontaneity, Commitment, Tradition in the nonscripted Theatre.New Paltz, NY: Tusitala Publishing.
• Fox J., Dauber H. (eds), (1999). Gathering Voices: Essays on Playback Theatre.
• Fox, J. (1991). Dramatized story in Playback Theater. Draft article submitted to Psychodrama: Zeitschrift fur theorie und praxis (Germany).
• Fox, J. (1992) The way of stories: How dramatized stories can offer new tools for therapy with children and adults. Center for Continuing Education University of North Texas. Denton, TX.
• Fox, J. & Dauber, H. (1999). Gathering voices: Essays on playback Theatre. New Paltz, NY: Tusitala Publishing.
• Salas, J. (1983). Culture and community: Playback theatre. Drama Review.
• Salas J., (1993). Improvising Real Life: Personal Story in Playback Theatre.

פסיכודרמה וסוציודרמה

• Blatner, A. (1996). Acting in: Practical applications of psychodramatic methods. New York: Springer Publishing Company.
• Blatner, A. (2004). Foundations of psychodrama: History, theory and practice, 4th ed.. New York: Springer Publishing Company.
• Blatner, A. & Blatner A. (1997). The art of play: An adult’s guide to reclaiming imagination and spontaneity. New York: Brunner/Mazel.
• Dayton, T. (1994). The drama within: Psychodrama and experiential therapy. Deerfield Beach, Florida: Health Communications, Inc.
• Dayton, T. (1999). Trauma and addiction. Deerfield Beach, FL: Health Communications, Inc.
• Dayton, T. (2004). The living stage: A step-by-step guide to psychodrama, sociometry, and group psychotherapy. Deerfield Beach, FL: Health Communications, Inc.
• Figusch, Z. (Ed.) (2005). Sambadrama: The arena of Brazilian psychodrama. London: Jessica Kingsley Publishers.
• Fonseca, J. (2004). Contemporary psychodrama: New approaches to theory and technique. London: Routledge.
• Fox, J. (Ed.). (1987). The essential Moreno: Writings on psychodrama, group method, and spontaneity. New York: Springer Publishing Company.
• Gendron, J. (1980). Moreno: The roots and branches; and bibliography of psychodrama 1972 -1980. New York: Beacon House.
• Gershoni, J. (2003). Psychodrama in the 21st century: Clinical and education applications. New York: Springer Publishing.
• Greenberg, I.A. (Ed.). (1974). Psychodrama: Theory and therapy. New York: Behavioral Publishers.
• Haas, R.B. (1961). Psychodrama and sociodrama in American education. New York: Beacon House.
• Hale,A.E. (1981). Conducting clinical sociometric explorations: A manual for psychodramatists and sociometrists. Roanoke, VA: Royal Publishers.
• Hale, A.E. & Little, D. (2002). Sociometric processing of action events. Toronto Centre for Psychodrama and Sociometry.
• Hare, A. P. & Hare, J. R. (1996). J.L. Moreno. London: Sage Publications.
• Haskell, M.R. (1975). Socioanalysis: Self direction via sociometry and psychodrama. Long Beach, CA: Role Training Associates of California.
• Hayden-Seman, J.A. (1998). Action modality couples therapy: Using psychodramatic techniques in helping troubled relationships. Lanham, MD: Rowman & Littlefield Publishers.
• Heisey, M. J. (1982). Clinical case studies in psychodrama. Washington DC: University Press of America.
• Hoey, B. (1997). Who calls the tune? A psychodramatic approach to child therapy. New York: Routledge.
• Holmes, P. (1992). The inner world outside: Object relations theory and psychodrama. New York: Routledge.
• Holmes, P. & Karp, M. (Eds.). (1991). Psychodrama: Inspiration and technique. New York: Routledge.
• Holmes, P., Holmes, P., Karp, M., & Watson, M. (Eds.). (1994). Psychodrama since Moreno: Innovations in theory and practice. New York: Routledge.
• Hudgins, M.K. (2002). Experiential treatment for PTSD: The therapeutic spiral model. New York: Springer Publishing Company.
• Kellerman, P. (1992). Focus on psychodrama: The therapeutic aspects of psychodrama. London: Jessica Kingsley Publishers.
• Kellerman, P. (2007). Sociodrama and collective trauma. London: Jessica Kingsley Publishers.
• Kellerman, P. & Hudgins, K. (Eds.). (2000). Psychodrama with trauma survivors. London: Jessica Kingsley Publishers.
• Kipper, D.A. (1986). Psychotherapy through clinical role playing. New York: Brunner- Mazel.
• Marineau, R.F. (1989). Jacob Levy Moreno 1889-1974, father of psychodrama, sociometry, and group psychotherapy. London: Tavistock/Routledge.
• Moreno, J.L. (Ed.). (1960). The sociometry reader. Glencoe, IL: The Free Press.
• Moreno, J.L. (1969). The magic charter of psychodrama. New York: Beacon House.
• Moreno, J.L. (1975). The theatre of spontaneity, Volume 1. New York: Beacon Press.
• Moreno, J. L. (1994). Psychodrama, (4th ed.). Volumes I, II, and III. McLean, VA: ASGPP.
• Moreno, J. L. (1993). Who shall survive? Foundations of sociometry, group psychotherapy, and sociodrama. McLean, VA: ASGPP.
• Moreno, J.L. & Jennings, H.H. (1945). Sociometric measurement of social configurations, based on deviation from chance. New York: Beacon House.
• Moreno, J.L & Jennings, H.H. (Eds.). (1960). The sociometry reader. Glencoe, IL: Free Press.
• Moreno, Z.T., Blomkvist, L.D., & Rutzel, T. (2000). Psychodrama, surplus reality, and the art of healing. NY: Routledge.
• Pitzele, P. (1995). Our fathers' wells: A personal encounter with the myths of Genesis. San Francisco: Harper.
• Pitzele, P. (1998). Scripture windows: Toward a practice of bibliotherapy. Los Angeles: Alef Design Group.
• Roine, E. (1997). Psychodrama: Group psychotherapy as experimental theatre. London: Jessica Kingsley Publishers.
• Scategni, W. (2002). Psychodrama, group processes and dreams: Archetypical images of individuation. London: Routledge.
• Starr, A. (1979). Psychodrama: Rehearsal for living. Chicago: Nelson-Hall.
• Sternberg, P. & Garcia, A. (2000). Sociodrama: Who’s in your shoes? Westport, CT: Praeger.
• Tauvon, K.B., Holmes, P., Holmes, P. & Karp, M. (Eds.). (1998). The handbook of psychodrama. London: Routledge.
• Williams, A. (1989). The passionate technique: Strategic psychodrama with individuals, families, and groups.

דרמה תרפיה

• Emunah, R. (1999). Drama therapy in action. In D. Wiener (Ed.), Beyond talk therapy (pp.99-124). Washington, DC: APA Publications.
• Landy, R. (1994). Drama therapy: Concepts, theories, and practices, 2nd Ed.  Springfield, IL:Charles C. Thomas, Publisher.
• Landy, R. (1993).  Personna and performance: The meaning of role in drama, therapy, and everyday life. New York: Guilford Press.
• Jennings, S. (1990).  Dramatherapy with families, groups, and individuals: Waiting in the wings.  London: Jessica Kingsley Publishers.
• Jennings, S. (1999). Introduction to developmental playtherapy: Playing and health.  London: Jessica Kingsley Publishers.
• Jennings, S. (Ed.). (2009). Dramatherapy and social theatre: Necessary Dialogues. London: Routledge.
• Jennings, S., Cattanach, A, Mitchell, S., et al. (1994). The handbook of dramatherapy.  London: Routledge.
• Johnson, D.R., & Emunah, R. (2010). Current approaches in drama therapy, 2nd ed. Springfield, IL: Charles C. Thomas Publisher.
• Jones, P. (1996). Drama as therapy: Theatre as living. New York: Routledge. 

תיאטרון ודרמה

• Boal, A. (1979). Theatre of the oppressed. New York: Urizen books.
• Brecht, B. (1964). Brecht on theatre. (J. Wilett, Trans.). New York: Hill & Wang.
• Brook, P. (1968). The empty space. New York: Atheneum.
• Spolin, V. (1963). Improvisation for the theater. Evanston, IL: Northwestern University Press.
• Stanislavski, C. (1936). An actor prepares. New York: Theatre Arts Books.

כבר שלושה חודשים שאני פוגשת כל יום ראשון אנשים מדהימים שהחליטו שפעם בשבוע, למשך שעתיים וחצי, מותר לשים את הנורמות והגבולות בחוץ, לעלות על כנפי הדמיון ולעוף למחוזות חדשים. וכל זה בהנחיה המלטפת של עומרי כהן, שיודע כיצד לתת לילדיו "לשחק עם העננים" ככל שירצו, ובו זמנית לפתח מקצועיות וטכניקות שגורמות לפנטזיה לדבר עם המציאות ולעיתים גם להשפיע עליה ועל הדרך שאנחנו תופסים אותה.

אבל ג'אם… ג'אם זה כבר משהו אחר. זה כבר אומר לעזוב את הבסיס הבטוח של חברי לקבוצת הפלייבק, שחיבוקם עוזר לי לעוף רחוק יותר ויותר, ולהיפתח ולהכיר אנשים חדשים, חוויות חדשות, סיפורים חדשים,  יצירתיות חדשה. זה קצת יותר דומה למופע תיאטרון פלייבק. זה קצת מפחיד, אבל פחד מהסוג הטוב. פחד כזה שיודעים שמשהו מגניב הולך לקרות, כמו כשמחכים בתור לרכבת הרים בלונה פארק. אז באמת היה ערב שונה. הגיעו אנשים חדשים, פנים חדשות, עולמות חדשים, אבל בעיניהם של כולם נראה ניצוץ יצירתיות וסקרנות לאן יישאו אותנו הערב כנפי הדמיון של הפרטנרים החדשים.

לצורך הכרות ראשונית התחלקנו לקבוצות קטנות, בה כל אחד בתורו סיפר סיפור אישי ושאר החברים ביצעו שיקופים לסיפור, מעיין קטעים תיאטרליים קצרים של הסיפור שסיפרנו. היה מרתק לשמוע את הסיפורים שהעלו שאר המשתתפים בתת הקבוצה, לגלות שמה שקורה אצל אחרים קצת דומה למה שקורה אצלי, לעשות שיקוף לסיפורים ולהביא אותם בזווית קצת שונה אבל קרובה, ובסוף לשמוע שהמספר נהנה מהשיקוף, וגם הבין ממנו כמה דברם על עצמו.

כשסיימנו את סבב השיקופים חיכו לנו ארבעה כיסאות שיצרו במה, ומולם מעגל כיסאות המחכה ל"קהל". כולנו התיישבנו בקהל והסתקרנו לשמוע מי המספר הראשון שיעלה מול כולם. עומרי דיבר על השקט שלפני בואו של הסיפור הראשון. השקט שמביא איתו את הזמן הדרוש לסיפור "להתבשל ולהבשיל", הסיפור הראשון שממנו יצאו סיפורים נוספים כחוט שני המחבר בין הסיפורים השונים, והיתה תחושה של התרגשות וסקרנות, באיזה נושאים יעסקו הסיפורים היום?

המספרת הראשונה שעלתה לספר את סיפורה, סיפרה בלב כואב על השידה הישנה שאותה היא רוצה לזרוק כבר זמן רב, שידה שעומדת בחדרה ומאמצת אליה את כל הבגדים המתנגדים לרעיון השהיה בארון. היא סיפרה שאפילו נקטה בצעדים מרחיקי לכת ופרסמה את השידה באתר יד שנייה אך אף אחד לא חזר אליה והשידה נשארה במקומה ואיתה הבגדים שעליה. תוך כדי הסיפור הסתכלתי על ארבעת השחקנים שעלו לבמה. רואה אותם מקשיבים לסיפור בחיוך מבין ומזדהה, וחושבת כיצד לעזאזל יצליחו להעלות שיקוף לסיפור נוגע שכזה, אך שכולו על חפצים דוממים ובלי מקום לדינמיקה בין אנשים.

הופתעתי! השיקוף שהועלה הכניס אותי לעולם של פנטזיה שבו השידה והבגדים של המספרת קיבלו חיים והתחילו לדבר, מעוכים אחד על השני. המכנסים והחולצה מתלוננים על חוסר הנוחות שנכפה עליהם, והשידה הנאמנה מנסה להשקיט אותם ולהגן על כבודה של המספרת. בהמשך השיקוף הגיע הבוקר והשחקנית שמשחקת את המספרת ("הפרואקטור"), התעוררה משנתה וניגשה לשידה על מנת לנבור בין הבגדים ולחפש לעצמה פריט לבוש. כמו "דורותי בארץ הפלאות", היא רואה שהבגדים חיים, מדברים  ומבקשים ממנה לחזור למקומם הטבעי – על המתלה בארון. מלאת חמלה מסכימה השחקנית שמשחקת את המספרת ותולה את הבגדים במקומם, חזרה בארון. כאשר בכל תליה,הבגדים מוציאים אנחת רווחה. לעומתם, השידה לא מרוצה. קר לה ולבד לה ולכן היא מייצרת אצל הגיבורה רגשות אשמה על כך שראתה איזשהו פרסום עליה באינטרנט. השחקנית שמשחקת את המספר, שיודעת סדר עדיפויות מהו, מתחילה להסיר את הבגדים מהמתלה ולהחזיר אותם חזרה למקומם הראשוני, חזרה לשידה.

שיקוף קסום זה גרם לכולנו להודות בחצי פה שגם בביתנו יש איזשהו חפץ שמתנדב לספוג את כל הבגדים שמחכים לתליה, אבל כנראה שלא יגעו לשם בזמן הקרוב. באמצעות שיתוף של הקבוצה, פתאום מסתבר שהשידה של המספרת היא בדיוק כמו כיסא של אדם מהקהל ובדיוק כמו ספה ישנה של אחר. פתאום אני חשה פחות אשמה על כך שגם אצלי הדברים לא תמיד מונחים במקום.

מסיפור על "מערכת יחסים המלווים ברגשות אשמה עם שידה", עברנו לסיפור הבא. עלה מספר נוסף שסיפר על "מערכת יחסים המלווים ברגשות אשמה עם ידידה". הוא סיפר על הרצון שלו להיות שם בשביל ידידה שלו שנמצאת בתקופה קשה, על הרצון להגיש כתף לבכי שלה, אך משהו מונע זאת ממנו.

המספר מתבקש על ידי המנחה לבחור את השחקן/ית שישחק אותו ואת השחקן/ית שישחק את ידידה שלו. המספר בוחר שחקנים, מפסל אותם על הבמה ונותן להם משפטים מובילים המייצגים את תחושותיו ואת עולמו הפנימי. בשיקוף, השחקנים גרמו למפגש בין המספר לידידה שלו להתקיים. המספר מגיע לידידה, נמצא לצידה ונותן לה את התמיכה. הוא מספר לה על הקושי שלו ואומר לה שהוא מבין שהיא צריכה שהוא יהיה שם בעבורה.  ניתן רק לדמיין איך הרגיש המספר כאשר הוא רואה את עצמו עושה את המעשה עליו הוא חושב כל כך הרבה. הרגיש שניתן היה לעשות שם את טכניקת "פסיכופלייבק", כלומר לעלות את המספר על הבמה על מנת להחליף את השחקן ששיחק אותו, אך עומרי בחר להמשיך לסיפור הבא ולא לפתוח את הפלייבק לפסיכודרמה.

הגיע הזמן לבחור עוד מספר, ולמרות שהייתי נוטלת סיפורים בתחילת המפגש, התחלתי כבר להרגיש כיצד גועשים בי הסיפורים שלי. כנראה בעקבות הסיפורים שנגעו בי ועסקו בנושאים בהם גם אני עוסקת, הרמתי את היד ובחרתי לשבת על כיסא המספר, לספר את הסיפור שלי. סיפרתי על ידיד טוב שלי שכל מפגש איתו מסתיים בלחיים כואבות מרוב צחוק. אך עם הזמן היחסים הסתבכו והשאירו את הידידות בצד הדרך.

בעקבות הסיפור, השחקנים העלו שקופים לסיפור שלי. לשיקוף הראשון, עלו שני שחקנים אותם המנחה נתן לי לבחור מבין משתתפי המפגש. בחרתי בבחורה שנראתה לי הכי מתאימה שתשחק אותי ובבחור שהיה בגילו של ידיד שלי והזכיר לי אותו. השיקוף אותו שיחקו השחקנים, זרק אותנו לעתיד הרחוק ודימה פגישה מיקרית ביני ובין הידיד, פגישה בה הסתבכות היחסים נשכחה והידידות שנקטעה חזרה להיות כמו בעבר. בשקוף אחר, השחקנים ששיחקו אותי ואת הידיד, היוו שני קצוות של סקלה המתקדמים על הבמה באיטיות אחד לכיוונו של השני, ותוך כדי התקדמות חושפים את רגשותיהם במקביל, כאילו מדברים אחד עם השניה ומבטאים תחושות ומחשבות שלא מצאו מקום להאמר. השיקופים השאירו אותי עם הרגשה נעימה מהתרחיש הדמיוני בתקווה שבעתיד דברים יסתדרו מעצמם, ועם זאת, נשארתי עם חומר למחשבה משיקוף בו השחקנים חשפו את רגשותיהם אחד לשני.

תורו של המספר האחרון הגיע. שלושה שחקנים עלו לבמה ונשאר מקום לשחקן נוסף. אני מוצאת את עצמי ניצבת בדילמה קשה, האם לעלות לבמה ולהציג את השיקוף הבא עם האנשים היצירתיים שכבר תפסו את שלושת כיסאות הבמה, או להישאר ב"קהל" וליהנות מזווית מלאה של עוד פרץ יצירתיות. בסוף החלטתי לעלות, וכמו בכל פעם בה אני עולה לבמה, האדרנלין שנשאר אצלי אחרי שמסתיים השיקוף, והמבט המודה של המספר, גורמים לי להבין שעשיתי את הבחירה הנכונה בכך שבחרתי לשחק, ומשאירים בי רצון של עוד.עד למפגש הפלייבק הבא.

מפגשי ג'אם פלייבק מתקיימים אחת לחודש במרכז פסיכופלייבק ביום חמישי הראשון של כל חודש. הפעילות מתאימה לכולם, למתעניינים סקרנים ללא כל ידע בתיאטרון או טיפול, שחקני תיאטרון פלייבק מנוסים, שחקני תיאטרון שרוצים להכיר את השיטה, מטפלים בפסיכודרמה, דרמה תרפיה, פסיכולוגים, טיפול בתנועה ושאר אומנויות.

לפרטים והרשמה, צרו קשר עם מרכז פסיכופלייבק.

איך לעזאזל אני אמור לשחק מכנסיים שזרוקות על שידה עמוסה בבגדים? שאלתי את עצמי, בעודי עומד כבר על הבמה ומקשיב לסוף הסיפור. ומה הסיפור הזה אומר? תמהתי. ומה הנושא? מה מסתתר מתחת לרצון של המספרת לתלות על קולב את המכנסיים החבוטים האלה שהיא כל כך אוהבת? מה מסתתר שם מתחת לבגדים ומעל לשידה החבוטה לא פחות? כל כך הרבה שאלות בלי תשובות, ואני עוד צריך לעלות עם כל השאלות האלו עכשיו לבמה !

בתיאטרון פלייבק, ה"פרוטגוניסט" מספר סיפור והשחקנים משקפים ומחזירים לו את הסיפור באמצעים תיאטרליים על הבמה. בדרך כלל כשאני עולה לשקף סיפור, אני מתחבר לאיזה רגש שהפרוטגוניסט משדר לי, מעביר אליי מבטן לבטן. הפעם עליתי בלי כלום בבטן, פשוט לא הרגשתי כלום. תחושת חוסר הידיעה הזו שומטת לרגע את הקרקע מתחת לרגליי, וזה עוד באימפרוביזציה פתוחה, ללא כל תכנון מקדים. פשוט עולים לבמה.

למרות שאני מתקדם בעולם תיאטרון הפלייבק, עדיין מאוד קשה לי להגיע לרמת קשב שתאפשר לי להבחין בין כל הניואנסים השונים. כשהפרוטגוניסט סיים את סיפורו, הקשבתי להנחיות המנחה אבל העובדה שלא הצלחתי להבין למה הוא מתכוון, בלבלה אותי עוד יותר. הוא נתן הערות בימוי וביקש מה"אנטגוניסט" ליצור הטענה ריגשית של ה"פרואקטור". אני לא סגור עדיין מה המשמעות של תפקיד ה"אנטגוניסט"? או מה זה "פרואקטור"? וגם את המושג "הטענה רגשית" לא הבנתי בזמנו.

הדבר היחיד שהיה לי, זה הידיעה שאני עולה כשלצידי שלושה שחקנים אותם אני מכנה "ענקי במה" בגלל היכולות התיאטרליות והאמפתיות המדהימות שלהם. אני מרגיש שאני יכול לסמוך עליהם, מרגיש שאני יכול להישען עליהם, וזה אפילו לא בהכרח קשור למידת ההיכרות בינינו. מה שמדהים בג'אם פלייבק של ימי חמישי, זו העובדה שמתרחש חיבור שלא קשור למידת היכרות מוקדמת, חיבור כזה שהלב יוצא ואפילו לא מבין למה. עם אחת השחקניות, זו פעם ראשונה שאני משתף פעולה אבל הספיקו לי מספר תרגולים קצרים איתה בחלק הראשון של המפגש כדי להבין את העוצמות שלה. את השניים האחרים אני מכיר ומאוד אוהב לעלות איתם על הבמה, אנחנו חברים בקבוצת תיאטרון פלייבק של מרכז פסיכופלייבק, אליה אנחנו הולכים יחד פעם בשבוע.

הנה התחיל השיקוף, ובזמן שאחד השחקנים עולה לבמה ומפיח באחת החולצות שעל השידה רוח חיים, עוברת בי תחושת ביטחון. התחושה הבטוחה הזו, המוזרה הזו, שאין לך שליטה ואין לך ידע ואין לך אפילו רגש ברור שתוכל לעבוד איתו, כלום. ולמרות זאת, יש את  השקט הזה שאומר שיהיה בסדר.

בשלב מסוים עליתי למרכז הבמה ואפילו הצלחתי להביא את עצמי בגלל פרט שולי לכאורה. המספרת סיפרה על הבגדים השונים שלה, וביניהם היה גם מכנס ישן ואהוב. באותו הרגע, ב"כאן ועכשיו", הרגשתי כמו מכנס חבוט ואהוב כי באותו יום הגעתי למפגש ישר מעבודה בשטח. הרגשתי שאני עייף ומיוזע אחרי יום עבודה קשה. עייף ומיוזע אך טוב לבב.

במהלך השיקוף, הרגשתי שאני יכול לסמוך על השחקנים האחרים באנסמבל. כל פעם שנראה היה לי שאנחנו הולכים להיתקע, אחד השחקנים האחרים הצליח לחלץ אותנו והוביל אותנו לחוף מבטחים. מוזרה החרדה הזו שמעורבת בהרגשה שאני בידיים בטוחות. וכשסוף סוף תלו אותי על קולב מתנדנד בארון הבגדים, או אז לא היה מאושר ממני.

כאשר המנחה חזר לפרוטגוניסט (המספרת) ושאל האם היא התחברה לשיקוף, היא הגיבה בחיוב והתרגשה מאוד. גם הקהל מחא כפיים ופירגן. האמת, לא הייתי מייחס לסיפור הזה חשיבות גדולה, אילולא השיקוף שביצענו על הבמה היה מקבל כל כך הרבה פידבקים חיוביים במהלך הימים שלאחר מכן, ומהדהד בין משתתפי המפגש בשיחות ובמיילים. כנראה שעשינו שם משהו נכון עבור הפרוטגוניסט, הרגיש לי מאוד נעים לדעת שהייתי חלק מהסיבה לתחושה הטובה אותה הרגישה הפרוטגוניסט. נעים לדעת שהצלחנו יחד להחזיר לה את החוויה בצורה נעימה וחיובית.

מפגשי ג'אם פלייבק מתקיימים אחת לחודש במרכז פסיכופלייבק ביום חמישי הראשון של כל חודש. הפעילות מתאימה לשחקני פלייבק מנוסים, שחקני תיאטרון שרוצים להכיר את השיטה, מטפלים בפסיכודרמה, דרמה תרפיה, טיפול בתנועה ושאר אומנויות, פסיכולוגים ומתעניינים סקרנים ללא כל ידע בתיאטרון או טיפול.

לפרטים והרשמה, צרו קשר עם מרכז פסיכופלייבק.