ישנם מצבים בהם הפרוטגוניסט יתקשה לבחור משתתף אחר שייצג את האנטגוניסט על הבמה.
מצב זה יכול לקרות עקב סיבות רבות כמו קושי לראות את האנטגוניסט על הבמה, או קושי לראות את הדיאלוג עם האנטגוניסט.
במצבים אלו נבצע הרחקה באמצעות דיאלוג עם כיסא. באמצעות השימוש בכסא אנחנו מרחיקים את הפרוטגוניסט מהחוויה ומאפשרים לו להיות קרוב חוויה ולא מנותק.

כיסא הינו חפץ אבסטרקטי שיכול לייצג כל אדם או תחושה.
כיסא הוא לא אדם ועל כן איננו יכול לענות, אין לכיסא קווים זהים עם האנטגוניסט ולכן הוא רחוק יותר מדיאלוג עם דמות המייצגת את הדמות הקונקרטית.

כאשר הפרוטגוניסט מספר את החוויה שלו הוא מתקרב לחוויה, כאשר הוא רואה אותה על הבמה הוא מתקרב עוד יותר לחוויה אך עדיין נשאר במרחק מהחוויה, מרחק המאפשר לו להתבונן בחוויה מבחוץ.
כאשר החוויה משוחקת באמצעות כיסא, החוויה המשוחזרת על הבמה נמצאת במרחק גדול יותר ממצב בו היא משוחקת על ידי שחקן על הבמה, ובכך המספר מרגיש יותר בטוח ופחות חרד מההתבוננות בחוויה.