בלתנר מתאר את הסוציודרמה כהתבוננות בבעיה הנוגעת בתפקיד מסויים או ביחסים עם תפקיד מסויים בנושא קבוצתי. מורנו כתב על אנשים ממוצאים שונים הנפגשים בניסיון לפתור את הפערים ביניהם.
בלתנר בסיפרו acting in מתאר אוכלוסיות לדוגמא איתן מורנו עבד:
- אחיות המנסות להבין את רגשותיהן בקשר לחולי איידס.
- מתבגרים החוקרים את הציפיות שלהם באינטראקציות רומנטיות ומנסים להבין את מיניותם.
- אנשים מרקעים שונים המנסים לחקור נושאי דת.
- רופאים, אחיות, אנשי אדמניסטרציה, עורכי דין ואחרים בקהילה, המנסים לחקור בעיות מתחום האתיקה הרפואית.
- אנשים שהפכו להורים זה עתה, המבקשים לשתף את רגשותיהם בנוגע ללחצים ודרכי פעולה הנוגעים לשנת חייהם הראשונה של התיקונות שלהם.
גם כאן כמו בפסיכודרמה, יכול להשתתף פרוטגוניסט, אך כאן הפעולה תגע באספקט אחד בלבד של הפרוטגוניסט המשותף לחברי קבוצה נוספים או נוגע לכל שאר חברי הקבוצה. כאשר רבדים נוספים של הפרט לא ילקחו בחשבון. ולכן להבדיל מפסיכודרמה השמה במרכז את הפרוטגוניסט, סוציודרמה שמה במרכז את הקבוצה. מתוך הסוציודרמה יכולים לעלות נושאים פסיכודרמטיים ולהפך, אך אחד העקרונות המנחים סוציודרמה הם שאסור לאפשר לה לההפך לפסיכודרמה. (1996 ,Blatner)
ביבליוגרפיה
- Blatner, Adam. (1996). Acting-In: Practical Applications of Psychodramatic Methods. (3rd Ed.).