אתמול (15.8.2011) היה מופע תיאטרון פלייבק מטעם איגוד הפלייבק הישראלי, ברחבת האוהלים בבת ים. הגיעו להופיע שחקנים מקבוצות שונות: החבר'ה מאיכילוב, משחק החיים, אלתרנתיב, הדרן עלך, קרטושקס ופסיכופלייבק. מרט ניגן, לאה הנחתה, שירלי צילמה, אבי, מיכל, איילת, ויקי, ערן, נגה ועומרי שיחקו.

כשהגענו לממואהל, החבר'ה בדיוק יצאו להפגנה באחד הצמתים. בתחילה היה רצון שנבוא לכבוש איתם את הצמתים, באמרם: "אנחנו לא מחפשים תיאטרון קהילתי שינעים את זמננו, אנחנו מחפשים אנשים שאכפת להם מהמצב שלנו ושל המדינה כולה".

עד שחזרו מההפגנה, אנחנו כבר הקמנו במה מאולתרת ועשינו חימום קצר.

אנשי תיאטרון פלייבק מקבוצות שונות עם סיגנונות שונים ורצון משותף אחד מאחד: "לקחת חלק במחאה ולתת ביטוי לקול המוחים."

בתחילה עלינו אנחנו ונתנו ביטויח למחאה הפרטית שלנו,אחד דיבר על מחיר הדלק, השני על הפחד שהארוע יהפוך לפוליטי ויאבד את הערך החברתי, שניה דיברה על השוואה בין המחאה באנגליה ובארץ, אחת אחרת סיפרה שהגיעה מבת ים והיא מתרגשת לחזור לכאן להופיע, ואחר שנולד לו זה עתה ילד, שיתף את הקהל עם הפחד מהעתיד של בנו.

לאט לאט, אנשי האוהלים הבינו במה מדובר, וההזדמנות הטמונה בתיאטרון הפלייבק קיבלה מקום בלבבותיהם של המוחים.

עלו סיפורים של אוכלוסיה מוחלשת, של התמכרות ושל ניקיון, של גידול ילדים ושל רצון בתקווה, סיפורים על צדק ולא על צדקה, סיפורים של לב רחב ומכיל של כאלו שיש להם דירה ובאו לתמוך, וסיפורים של קושי יומיומי.

יצאנו מהמופע מחוזקים במטרות הפלייבק באספקט הקהילתי, וביכולת שלו להיות רוח גבית של שינוי חברתי.

עלה רצון לעשות עוד למען שינוי חברתי. (עם ובלי קשר למחאה הנוכחית)

באזור מרכז ובאזור הפריפריה. יש מקום לכולם, מכל הקבוצות,

יש מקום לפרוייקט "תודעה חברתית"

יש מקום למסד מפגש שבועי בו שחקנים שונים מהקבוצות השונות מופיעים למען הקהילה,

למען כאלו שאין ביכולתם לקנות כרטיס למופע תיאטרון פלייבק.