על מנת לעזור לפרוטגוניסט לעבור את המסע, הוא נעזר באגו מסייע ולפעמים במספר מסייעים. אגו מסייע הינו כל מי שמשתתף בפסיכודרמה חוץ מן המנחה, כדי לעזור לפרוטגוניסט לעבד את הנושא שלו. תפקידו של האגו המסייע הוא תפקיד של מתווך. במרבית המקרים נבחר האגו המסייע ע"י הפרוטגוניסט עצמו, אם כי ישנם מקרים בהם יבחר ע"י המנחה. לפעמים קיים צות קבוע של מסייעי אגו המוגדרים מראש וכך נהנה הפרוטגוניסט מממסיעי אגו מאומנים. (ארצי, 1991)
האגו המסייע הינו חוליה מקשרת בין הקבוצה לבין הפרוטגוניסט ועל כן קיימות מערכות יחסים בין באגו המסייע לבין הפרוטגוניסט, הקבוצה והמנחה.
אגו המסייע – פרוטגוניסט (גילום תפקיד).
בחירת משתתף לתפקיד מסויים עבור הפרוטגוניסט לעיתים יוצרת אצל המסייע התבוננות פנימית וחיפוש סיבה לבחירתו בידי הפרוטגוניסט. החיבור בין הפרוטגוניסט לבין האגו המסייע עלול ליצור תחילתו של תהליך פסיכודרמטי גם אצל האגו המסייע עצמו, אך הפסיכודרמה הינה של הפרוטגוניסט ולא של האגו המסייע.
על מנת לבצע את תפקיד האגו המסייע בצורה הטובה ביותר, עליו להפריד את פעילותו על הבמה מכל עניניו הפרטיים ועליו לעשות כל שביכולתו על מנת לעזור לפרוטגוניסט להיות מעורב בפסיכודרמה שלו באופן עמוק ופתוח ככל שניתן.
אגו המסייע – קבוצה (נציג הקבוצה).
יחסי הנתינה והקבלה בין פרוטגוניסט לבין אגו מסייע מעשירים את היחסים בין משתתפי הקבוצה כולה. הקבלה המלאה מהקבוצה בתפקיד הפרוטגוניסט, כמו גם הנתינה המלאה לקבוצה כאגו מסייע מאפשרת לקבוצה בנייה והעמקה של האמון הקבוצתי. חזרתו של האגו המסייע לקבוצה בסיום תפקידו, מפנה אותו מהתפקיד שגילם אך לפעמים לא די בכך ועל המנחה להתערב ולהדגיש שתפקיד האגו המסייע הסתיים וכעת הוא חוזר להיות הוא עצמו כחלק מהקבוצה.
פעמים בהם כל הקבוצה לוקחת חלק כאגו מסייע הפסיכודרמה, הינה הזדמנות מיוחדת לחזק את תחושת השייכות והמעורבות שלהם לעניין.
אגו המסייע – מנחה (חקירה וזרוז פעולה).
האגו המסייע הינו השלוחה הטיפולית של המנחה. עליו להיות בקשר מתמיד עם המנחה על מנת לקבל מידע על הפרוטגוניסט ובכך לבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר. תפקידו של המנחה הינו למקד את פעולות האגו המסייע.
בפעמים בהם האגו המסייע מגלה קושי בגילם דמות או קושי בהפרדת פעילותועל הבמה מענייניו האישיים, יכול המנחה להציע לאגו המסייע לעבד את הקושי שלו בפסיכודרמה משלו.
מורנו השתמש במושג אגו מסייע על מנת לתאר כל אחד אחר שאינו המנחה המשתתף במהלך הפסיכודרמטי ועוזר לפרוטגוניסט לחקור את הבעיה אותה בה הוא מבקש להתעסק. (1996,Blatner)
בלתנר מגדיר 6 סוגים של מסייעים, כאשר הרעיון הכללי של תפקיד המסייע הוא לקדם את התהליך הפסיכודרמטי ע"י מתן מענה ותגובה לפרוטגוניסט המייצרת 'דרישת תפקיד'. כלומר, התנהגות מסויימת תייצר תפקיד משלים:
- דמות מהחיים – המסייע הופך להיות משהו מתוך מערכות היחסים של הפרוטגוניסט המהווה דמות משנית במהלך הפסיכודרמטי.
- הכפיל – הבעת רגשות פנימיים של הפרוטגוניסט בצורה בהירה יותר.
- דמות תומכת כללית – דמות כללית שאינה מכירה את הפרוטגוניסט המסייעת בהמלך הפסיכודרמטי.
- דמות פנטסטית – דמות שאיננה מציאותית אותה היה רוצה הפרוטגוניסט לראות.
- חפץ המשויך לפרוטגוניסט – האנשת חפץ המשויך לפרוטגוניסט ומביע רגשות כלפי התנהגות הפרוטגוניסט אותה הוא חווה.
- דמות אבסטרקטית – האנשת רעיון אבסטרקטי או סטריאוטיפ קולקטיבי.
תפקיד המסייע מתבצע לרוב ע"י אחד מחברי הקבוצה, ע"י איש צוות מקצועי או ע"י תרפיסט נוסף המנחה את הקבוצה בשותפות. היתרון העיקרי בשימוש במסייע מקצועי, הוא שהמסייע מנוסה בחימום עצמו לביצוע התפקיד האמור, כמו גם בעל יכולת משחק של מגוון רחב של תפקידים ויכולת הבעת רגשות בקלות.
בבחירת המסייע נלקחת בחשבון רמת ההזדהות של המסייע המיועד עם המצב אותו העלה הפרוטגוניסט, עם תפקיד זה או אחר. אם בחייו של המסייע קיים קונפליקט הזהה לזה של הפרוטגוניסט, המהלך הפסיכודרמטי בעבור הפרוטגוניסט יקבל משמעות נוספת, מועצמת או מופחתת יותר כתלות של מה שהמסייע מביא איתו מעולמו. כאשר המסייע מביא איתו הזדהות מעולמו, הפרוטגוניסט עשוי לחוש חוויה חזקה ואוטנטית יותר. אך החל משלב מסוים, אם המסייע מביא איתו יותר מדי מעולמו, הפרוטגוניסט עלול לחוש חוסר חיבור למהלך הפסיכודרמטי ובכך להתבלבל ולהתרחק. לכן על המנחה להיות מחובר ככל הניתן להתנהגות המסייע ולהציב גבולות המשאירים את המהלך בהקשר של הפרוטגוניסט בלבד. (1996,Blatner)
ביבליוגרפיה
- ארצי, עיניה, (1991), פסיכודרמה, סידרת מה?דע!, הוצאת דביר, תל אביב
- Blatner, Adam. (1996). Acting-In: Practical Applications of Psychodramatic Methods. (3rd Ed.).