פסיכודרמה
פסיכודרמה היא שיטת טיפול המשתמשת בכלים מעולם הדרמה והמשחק ושמה במרכז את כוחה של הספונטניות כאשר להבדיל מפסיכואנליזה במקום לדבר על זה, פועלים מתוך זה. אליאב נהרין בסיפרו "במה במקום ספה" (נהרין, 1985) מתאר את הפסיכודרמה כמצב בו המשתתפים אינם עומדים על המשמר ובכך מתפרקים מהגנות ובאמצעות הספונטניות מגלים את הקונפליקטים הפנימיים שלהם. הפסיכודרמה ממחישה את הקונפליקט ועוזרת למשתתף לחוות את הקונפליקט בעוצמה רבה יותר מאשר דרך ורבלית נטו. טבעה ההתנסותי-חוויתי של הפסיכודרמה מאפשר למשתתף לפעול בו זמנית באמצעות הכרה, פעולות וביטוי ריגשי. שילוב המבטיח אינטנסיביות המובילה לסיכוי רב יותר של עוררות ספונטנית והתפרקות ממתח נפשי.
עינייה ארצי טוענת שהפסיכודרמה מתחילה עוד בטרם נפתח המפגש הפסיכודרמטי עצמו.
על פי ארצי, ברגע שאדם בוחר להתנסות בחוויה הפסיכודרמטית או שמוסד זה או אחר בוחר בעבורו, הוא מקבל על עצמו מידת מוכנות לפעולה פסיכודרמטית ועל כן כבר מצוי בתהליך. (ארצי, 1995)
נהרין מתאר את מרכיבי הפסיכודרמה ומציג את מרכיביה של הפסיכודרמה הקלאסית על פי מורנו:
- המנחה – במאי הארוע הפסיכודרמטי.
- הפרוטגוניסט – משתתף מהקבוצה המציג ארוע מחייו (ביוונית 'מוכה טרוף', 'משוגע')
- האני המסייע – בעלי תפקיד בארוע הפסיכודרמטי הנבחרים מתוך חברי הקבוצה.
- הקהל – חברי הקבוצה הנוכחים בהמלך הפסיכודרמה, המספקים מקור למסייעים ולמשוב.
- הבמה – מקום ההתרחשות הפסיכודרמטית.
ובעוד נהרין מתאר את מרכיבי הפסיכודרמה, ארצי מתמקדת בתהליך הפסיכודרמטי ומחלקת אותו לשלושה חלקים:
1. החימום – שלב ההתארגנות הקבוצתית והכנת הפרוטגוניסט לפעולה.
2. הפעולה – מתמקדת בעבודת הפרוטגוניסט ומתחלקת לשלבים הבאים:
- הערכות לפעולה – המעבר מחימום קבוצתי להכנת הפרוטגוניסט למסע.
- התפתחות הפעולה – איתור הבעיה המרכזית וחשיפת מקור הבעיה.
- שיא הפעולה (קטרזיס) – ביטוי ריגשי עז המאפשר הקלה פיזית ונפשית.
- הסגירה – סגירת הפעולה הפרטית של הפרוטגוניסט וחזרה לפעילות קבוצתית.
3. הסיום – חזרה אל המציאות ומעבר מהיחיד אל היחד, אל הקבוצה, באמצעות שיתוף.
ביבליוגרפיה
- ארצי, עיניה, (1991), פסיכודרמה, סידרת מה?דע!, הוצאת דביר, תל אביב
- נהרין, אליאב, (1985), במה במקום ספה, הוצאת צ'ריקובר, תל אביב