עניה ארצי מגדירה את הסוציומטריה כמדע החושף את מערכות המפגשים של היחיד ושל הקהילה כולה, והיא מתבססת על התיאוריות החברתיות של מורנו. הסוציומטריה צמחה בעקבות דאגתו של מורנו לפרט בחברה. לדברי מורנו, כל חברה בנויה מסוגים שונים של מערכות חיבורים כאשר כל מערכת שלובה ומשפיעה על מערכת אחרת, דבר היוצר מארג חברתי. הפרט, על פי מורנו, זקוק להשתייך למרכת חברתית תומכת על מנת לקבל התפתחות נפשית וחברתית. מורנו פיתח שיטה סוציומטרית הממפה כל פרט ופרט בתוך המערכת החברתית. (ארצי, 1991)

השיטה מתרכזת בפעולות הבחירה של משתתפי המערכת ומחלקת את המשתתפים ל-3 קטגוריות:

• בוחרים ונבחרים.
• לא מצליחים להיבחר (דחויים).
• לא מצליחים לבחור ולהבחר (מבודדים).

אחרי מורנו, היו נוספים ששיכללו את השיטה, כגון: בוגרדוס באמצעות 'סולם המרחק הסוציומטרי', גוטמן שבחן את עומק היחסים והרגשות מעבר לקירבה, המבלין ו'המדד הערכי', וכמובן עוד נוספים..

תחום זה דעך עם השנים בקרב הפסיכודרמטיסטים עקב מרכזיות ה'פעולה' בפסיכודרמה, אבל פסיכולוגים חברתיים רבים כמו גם תרפיסטים קבוצתיים רבים המשיכו להעמיק בתחום. אישיות בולטת בתחום הטיפול הקבוצתי הינה ו. ר. ביון אשר טוען כי כל התרחשות החלה על היחיד, יש להבינה על רקע התהליך הקבוצתי.

ביבליוגרפיה

• ארצי, עיניה, (1991), פסיכודרמה, סידרת מה?דע!, הוצאת דביר, תל אביב