אחת מההיפותזות החשובות ביותר של מורנו הינה 'הקנון הספונטני יצירתי'. תוך כדי התבוננות על ילדים משחקים, מורנו ראה שככל שהילדים חוזרים על אותו תפקיד במשחק יותר ויותר פעמים, יורדת בהדרגה הספונטניות שלהם. באותו אופן, ככל שאדם גדל, הוא חוזר על תפקידיו במשחק חייו, מאבד מן הספונטניות שלו וכך הפעולה שהיתה בתחילה ספונטנית, משוחזרת בצורה לא מודעת עד כדי חזרה על אותו ריטואל, כמו הקפאה או תמונת סטילס של הפעולה היצירתית והספונטנית. ובשל שיחזור זה וירידת הספונטניות, הפעולה הופכת לתוצר קונקרטי. אותו תוצר קונקרטי נקרא על פי מורנו 'תוצר תרבות משומר', 'שימור תרבותי' או 'תרבות משומרת' (Cultural conserves).
הקנון הספונטני יצירתי, הוצג לראשונה בסיפרו "מי ישרוד" משנת 1953, שם טען מורנו כי קיימים 4 אלמנטים וביניהם תהליך דינמי מתמיד: (Moreno, 1953)
- ספונטניות
- יצירתיות
- חימום
- תוצר תרבות משומר (Cultural conserves)
האינטראקציה בין הספונטניות ובין היצירתיות, מייצר 'תוצר תרבות משומר'. אותו תוצר, מצד אחד, יש בו פן חיובי משום שהוא מקנה מעצם קיומו יציבות וביטחון, מייצר הרגשה של "כבר עשיתי את זה בעבר, אני כבר יודע איך". אך יחד עם זאת, מצד שני, יש בו פן שלילי. מעצם היותו משומר וקפוא, הוא בא על חשבון הספונטניות והיצירתיות, ועל כן מבטל התפתחות. (Moreno, 1955)
על פי מורנו, באמצעות חימום, ניתן לייצר ספונטניות נוספת, אם כי גם היא תהפוך בתהליך דינמי מעגלי, שוב ל'תוצר תרבות משומר'.
בהמשך הדרך, היו ששיכללו את הקנון הספונטני יצירתי של מורנו, (Kipper & Christoforou, 2006; Kipper & Hundal, 2005; Kipper & Jones, 2005) הם חילקו את הקנון לשני חלקים:
- רצף בריא של ספונטניות יצירתיות המיוצג באמצעות הקנון הקלאסי של מורנו.
- חלק נוסף שלא הוצג ע"י מורנו, המייצג את הרצף הלא בריא, פתולוגי של הספונטניות והיצירתיות.
ביבליוגרפיה
- J. L. Moreno (1934,1953, 1978) Who Shall Survive? Foundations of Sociometry, Group Psychotherapy and Sociodrama. 2nd Edition(1953) . Beacon, NY, Beacon House, p.46. The Canon of Creativity is aslo depicted in Who Shall Survive? Foundations of Sociometry, Group Psychotherapy and Sociodrama. Student edition. (1993) McLean
- J. L. Moreno Sociometry, Vol. 18, No. 4, Sociometry and the Science of Man (Nov., 1955)